בראשית שנות התשעים, חמש שנים לאחר 'הזמן הצהוב', יוצא דויד גרוסמן לעשרות פגישות מחוץ "למסלול המוכר" – הפעם עם ערביי ישראל, שבגבולות הקו-הירוק. זהו ספר על אנשים שישנם וכאילו אינם; על מה שעושים השכנים בעל-כורחם, כארבעה מיליון יהודים וכתשע-מאות אלף ערבים, כדי שלא לשהות יחד, ממש; ספר על המבוך והתעייה, על מה שעוּות והודחק למעלה מארבעים שנה. במציאות שבה כל צד שומע בעיקר את הד עצמו מנסה גרוסמן להפריד מידע מן התהודה.